שיר לכת – מאת אלכסנדר גאליץ
התליינים מתייסרים בייסורי שינה בלילה
על כן קפצו לביקור
ובלי לחסוך בשומן רווי
מגישים זה לזה כיבוד.
על שולחנם ביצי דגים, נקניק,
סוג של שמפנייה מובחרת,
ובהמשך – כוס תה, וואפלים,
עוגת הבית ועוגיות חמאה.
ויושבים כתף אל כתף מסגן ועד טירון
ובשקט, אבל מכל הלב, שרים:
על סטאלין. החכם, היקר ואהוב.
פעם היה סדר – אומרים התליינים.
פעם היה פה שגשוג – מפטירים.
העניין הוא חתום – הם אומרים.
וסגור – חדל דיבורים!
לחם לבן נמרח בקוויאר סמיך
דמעות נבחשות במים רותחים
גם לנו עצוב בלילה
רחמו עלינו התליינים!
מאוד רע לתליינים בלילה
אם הם רק מנסים להעלות חלום
הם נזכרים בכל האנשים
שרצו לשבור להם את האף.
כמו פעם, בימי הילדות
שמלך הכיתה נתן להם בעיטה בין הצלעות
קראו לרופא! זה מצב חירום!
אפשר לחוש כיצד הרצפה רועדת,
מדמעות התליינים.
ובערגה עם נזכרים בסטאלין
החכם, היקר, והאהוב.
אנחנו על המשמר – אומרים התליינים.
אבל מתי לירות? - שואלים.
הזדרזו! - אומרים התליינים.
גם אנחנו מתעתדים להיות אבות לבנים!
נושם, נושם השומר אוויר מחומצן
רוצה לצעוק, אבל הקול לא יוצא.
גם התליינים סובלים מפחדים,
רחמו עלינו, אנשים, על התליינים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה