זוהי השמחה של פטפטנים בלתי נדלים,
אני לא מתבייש בחושך שבתוכי
אולי אני לא תלמי
וגם אינני מגיע לקרסוליו של אנג'לס
אבל תוך כדי בריחה מיוזעת
מתייסר אני ולא מעמל כפי
אני רואה שמשהו בעולם מעוות,
יהיה נחמד לשם שינוי לתפוס פיקוד
רק המאה מחזיקה אותי בעקשנות,
וכל תנועה מקפיאה את דמי,
אבל אין מתכון לצער
כל מה שהיה - נרשם בקורות העתים.
ובכל זאת, בסיכון להיות ממותג בידכם
כליצן, טיפש, שוטה הכפר,
חוזר אני יום ולילה על אותה המשנה:
אסור, אנשים, לפחד!
אל תפחדו מהכלא, אל תפחדו מאיבוד הדעת
אל תפחד ממגפה ומרעב,
פחדו רק מדבר אחד:
ממי שיגיד: "אני יודע איך!"
ממי שיגיד: "בואו אנשים, עקבו אחרי,
אני אלמד אתכם את הדרך!"
הוא מתחפש לקופידון קטן
ומפיץ לכל עבר שבועות אהבה,
הוא יחרוש את האדמה בברזל
ויטביע אותה בדם.
והוא ישקר שקרים נוראיים,
וסיפור כזה ישזור,
כמו הסיפור ההוא ששמעת בצריף
אותו תזכור בשעות הדחק.
דמעות יקרות מדם
טיב הארץ, בחינם!
סיפור יפה - כמו שלומית בת הורדיאס
עם הראש של יוחנן המטביל.
האדמה היא עפר והמים - בוץ,
ואין מקום, כך נראה, ללכת,
נפתלות דרכי הרשע
אבל אל תפחדו, אנשים!
אל תפחדו מרע, אל תפחד מחילול השם,
אל תפחד מהגיהנום ומהכור המצמית
פחדו רק מדבר אחד
מזה שיגיד: "אני יודע איך !"
ממי שיגיד: "כל מי שיבוא אחרי,
יזכה לגן עדן עלי אדמות".
בהסתובבי במשעולי הכרם,
אתרועע עם שיכורים,
ובנוכחות חצי מהם אמרתי:
בואו נדבר מלב אל לב
אפילו שיכורים יודעים לשים לב לבקבוק
שלא תאבד אף טיפה לריק
"לא פגשת - צוחק אחד - את אלוהים?"
"ברוך השם, עוד לא."
גם בחוגי הבית
בדברם על טוב ורע
ראינו את זה הכי טוב:
נעולים נעלי בית לבנות, על השולחן:
מי קיבל וודקה, ומי קוניאק
ומי עשה את העבודה השחורה
ואני כל הזמן אומר להם, ובכן, כמו טיפש:
אל תפחדו, אחים!
וזה שטויות שאין מעבר,
ואתה לא יכול לצאת בלי דוח,
כי הדבר היחיד שצריך לפחד ממנו הוא
ממי שיגיד: "אני יודע איך לעשות את זה!"
גרשו אותו! אל תסמכו עליו!
הוא משקר! הוא לא יודע!
איך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה